ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' אלימלך

החלטה

1.המשיב נפגע בתאונת דרכים מיום 4/3/2010 ונחבל בראש, בצוואר, בגב בידיים וברגליים. התאונה התרחשה בכביש 6 כאשר משאית נכנסה ברכב (מונית) בו נהג המשיב מאחור. כתוצאה מהתאונה, סטה המשיב מהכביש והתנגש במעקה המוצב בצד הדרך.

המשיב הובהל לבית החולים "קפלן" ברחובות שם נערכו לו בדיקות בחדר המיון במסגרתן הוברר כי ישנה מגבלה בתנועות הצוואר, נימול ביד ימין ושפשופים בגפיים. שלושה ימים לאחר התאונה הופנה המשיב בשנית לחדר המיון בשל כאבים בצוואר, בבטן ובראש. במסגרת מעקב אורטופדי נערכה למשיב בדיקת C.T (בטן ובית חזה) והוא הופנה לטיפולי פיזיותרפיה.

בבדיקה גופנית (4/4/10) נוספת שנערכה למשיב נמצא כי הוא סובל מכאבים בעמוד שדרה גבי ומותני ומתקשה בהליכה. בחלוף יומיים בוצעה בדיקה גופנית נוספת למשיב וגם בה נטען כי המשיב סובל מכאבים מפוזרים בכל הגוף, לרבות בעמוד השדרה. עוד צוין כי המשיב מוגבל בתנועות (ישור+כיפוף) ,בכאבים בבית החזה, בצלעות ימין, בגב התחתון, בגפיים העליונות ובגפיים התחתונות.

בממצאי בדיקת מיפוי עצמות שנערכה למשיב הודגמה פליטת יתר באספקט הקדמי של עמוד שדרה צווארי תחתון ובאזור הסחוס הקריקוראיד. עוד הודגמו מוקדי פליטת יתר פתולוגית בעמוד שדרה מותני מגובה L1-L3 וב- L4-L5 משמאל. מוקד נוסף נצפה בצלע מס' 9 מלפנים מימין באזור חיבור קוסטוכונדרלי. עוד אובחן בממצאי בדיקת מיפוי העצמות קליטת יתר קלה באזור פטלות של שתי ברכיים ובמפרק MTTP של שתי כפות רגליים ובעיקר מימין.

בכתב התביעה (בעילת פלת"ד) שהגיש המשיב כנגד מבטחתו (המבקשת) בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עתר המבקש למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה, בתחום הנוירולוגיה בתחום הכירורגיה ובתחום התעסוקתי.

בימ"ש קמא (כב' הש' י' אקסלרד) בהחלטה מיום 29/5/11 הורה על מינויו של ד"ר ישראל קליר כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

המשיב נבדק ע"י המומחה ביום 29/8/11. במסגרת חוות הדעת (13/11/11) נקבעה למשיב נכות בשיעור 5% בגין מגבלה צווארית חלקית. בשולי חוות הדעת הוסיף המומחה וציין "נראה שהכאב השלדי הכרוני המפוזר כולל כאב בגפיים וההפרעה התפקודית ה"כללית" אינם ממקור "אורתופדי" ויש מקום לשקול בירור פנימי/ראומטולוגי לעניין זה".

על יסוד המלצה זו של המומחה והתיעוד הרפואי שצורף מלכתחילה לבקשה המקורית למינוי מומחים עתר המשיב למינוי מומחה נוסף בתחום הריאומטולוגיה.

ב"כ הצדדים הפנו שאלות הבהרה למומחה ביום 20/11/11,28/11/11 ו- 8/12/11. המומחה השיב ביום 7/12/11 וביום 29/5/12.

המומחה בתשובתו מיום 7/12/11 הבהיר במענה לשאלות של ב"כ המבקשת כי "כאב "מפוזר" שלדי אינו מתאים לבעיה אורתופדית ספציפית או ממוקמת ויכול להיות סימן לבעיה כללית". עוד נרשם כי המשיב לא שיתף פעולה בבדיקה.

במענה לשאלות הבהרה נוספות שנשלחו למומחה ע"י ב"כ המבקשת השיב המומחה (29/5/12) "כי לעניין הכאב השלדי ה"כללי" כאמור לא מדובר בבעיה ממקור אורתופדי, ייתכן מעין פיברומיאלגיה לפיכך המלצתי בירור פנימי/אורתופדי – לא מינוי מומחה מאחר ולעניות דעתי מצב זה אינו קשור לתאונה הנידונה".

2.בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 21/6/12, נעתר לבקשת המשיב והורה על מינוי מומחה רפואי בתחום הריאומטולוגיה.

עיקר הנמקת בימ"ש הינו כי התיעוד הרפואי (בתחום הכאב), תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, כמו גם, מסקנתו כי יש לבדוק את תלונותיו של התובע (המשיב- י.א) עולים כדי ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגי, מה גם שזוהי הדרך היחידה של המשיב להוכיח נזקו בתביעות מסוג זה.

כן חייב בימ"ש את המבקשת לשאת בשלב זה בשכר המומחה.

בבקשה זו שבפניי עותרת המבקשת לרשות לערער על מינוי המומחה בתחום הריאומטולוגיה.

ליבת טענותיה של המבקשת הינה כי אין בתשובות ההבהרה של המומחה שהוצגו בפני בימ"ש קמא משום "ראשית ראיה" המצדיקה מינוי המומחה הראומטולוגי וזאת נוכח דבריו המפורשים של המומחה. המומחה לא קבע נכות ושלל קשר סיבתי בין בעיה ריאומטולוגית כלשהי לבין התאונה.

בימ"ש קמא שינה מהמלצת המומחה לעריכת בירור רפואי במסגרות המקובלות – דבר שלא נעשה – ללא כל הנמקה או הצדק.

כנגד אלה טוען המשיב, כי החלטת בימ"ש קמא מוצדקת ועולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית מינוי מומחה רפואי. עוד הוסיף ב"כ המשיב כי משעוררה חוות דעתו של המומחה ספק בדבר קיומה של נכות אפשרית בתחום הריאומטולוגיה, לא תתערב ערכאת הערעור בהחלטת בימ"ש קמא. וביתר שאת לאור התוצאה הנודעת מאי מינוי מומחה כאמור.

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב על צרופותיהן – מצאתי כי דין הבקשה להידחות.